כל סצנה בספר עם האיור שלה — אותו טקסט שהקריין מקריא בנגן.
היה היה נסיך שרצה לשאת נסיכה; אבל היא הייתה חייבת להיות נסיכה אמיתית.
הוא נסע בכל רחבי העולם בתקווה למצוא נסיכה כזאת; אבל תמיד היה משהו שלא היה כשורה.
נסיכות הוא מצא בשפע; אבל לא היה ביכולתו לקבוע אם הן נסיכות אמיתיות, כי פעם דבר אחד ופעם דבר אחר אצלן נראה לו לא ממש כשורה.
לבסוף הוא חזר לארמונו מדוכדך מאוד, כי הוא השתוקק כל כך לשאת לו לאישה נסיכה אמיתית.
ערב אחד פרצה סערה נוראה; הרעם הרעים וברקים הבזיקו, והגשם ניתך מן השמים בזרמים אדירים; ומלבד זאת, שררה חשכה גמורה.
לפתע נשמעו דפיקות עזות בדלת, והמלך הזקן, אביו של הנסיך, יצא בעצמו לפתוח אותה.
הייתה זו נסיכה שעמדה מחוץ לדלת.
בגלל הגשם והרוח, היא הייתה במצב עגום: המים טפטפו משערה, ובגדיה נצמדו לגופה.
היא אמרה שהיא נסיכה אמיתית.
'ובכן, את זה נגלה במהרה!' חשבה המלכה האם הזקנה; אולם היא לא אמרה דבר על מה שהתכוונה לעשות, אלא נכנסה בשקט לחדר השינה, הסירה את כל המצעים מן המיטה, והניחה שלושה אפונים קטנים על מסגרת המיטה.
אחר כך ערמה עשרים מזרנים מעל שלושת האפונים, והניחה עשרים כסתות נוצות מעל המזרנים.
במיטה הזאת הייתה הנסיכה אמורה לבלות את הלילה.
למחרת בבוקר שאלו אותה כיצד ישנה.
'אוי, רע מאוד!' היא השיבה.
'כמעט שלא עצמתי עין כל הלילה. אינני יודעת מה היה במיטתי, אבל היה מתחתי משהו קשה, וכל גופי מלא חבורות. זה כאב לי כל כך!' עתה היה ברור שהעלמה אכן נסיכה אמיתית, שהרי היא הצליחה לחוש בשלושת האפונים הקטנים מבעד לעשרים המזרנים ולעשרים כסתות הנוצות.
רק נסיכה אמיתית יכולה להיות רגישה כל כך.
לפיכך נשא אותה הנסיך לאישה, משהשתכנע עתה שמצא נסיכה אמיתית.
אולם שלושת האפונים הונחו בארון חפצי הפלא, ושם אפשר לראות אותם עד היום, בתנאי שלא אבדו.
